מהו מחיר תפילין? מדוע גובים עבור תפילין מחיר יקר? כמה עולים תפילין מהודרות ואיך מייצרים תפילין?

הסיור שלנו מתחיל מאמצע הדרך. כלומר: סופר הסת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) כבר סיים את חלקו בכתיבת ארבעת קטעי פסוקי המקרא על גווילי קלף, עכשיו נותר למצוא להם בית.

במושגים מודרניים זה נשמע פשוט: פס ייצור בטייוואן פולט אלפי מארזי פלסטיק נאים, בזמן שזרוע רובוטית משחילה לתוכם בדיוק רב את גווילי הקלף. וזה, כמובן, אחרי שמדפסת משוכללת שירבטה את הטקסט הקדום על הקלף.

אבל ככל שמדובר בתשמישי הקדושה ממשפחת הסת"ם — הקִידמה נעצרה. כאן עובדים כמו פעם. טוב, לא לגמרי; בכל־זאת נעזרים במכבשים משוכללים מפעילים לחץ של 40 טונות על העור המעובד. אך ככלל, הכול צריך להתנהל בעבודת יד.

הרובוט המשוכלל ביותר לעולם לא יהווה תחליף. הלוא בסופו של דבר אמור  התקבל כאן חפץ שיהודי ינשק בחרדת קודש. חפץ שהנו תשמיש קדושה, שאסור להשליך אותו לאשפה אלא יש לנהוג בו כבוד. איך אפשר לצקת קדושה בעור של בהמה? רק כאשר יהודי יוצר את תשמיש הקדושה לפי הוראות הבורא. בכל פעולה הוא מתרכז שתיעשה לשם קדושת התפילין. רובוט אינו יכול לחשוב, ולכן, עם כל הכבוד למדפסת הלייזר הביתית שבונה רהיטים, הרי תפילין, מזוזה ואפילו ציצית הן מחוץ לתחום.

כעת אפשר לגשת למלאכה. השלב הראשון הוא בבחירת עור מתאים לעשיית 'בית' תפילין. הכירו מושג הלכתי בסיסי: "הלכה למשה מסיני". משמעותו: כללים הלכתיים שעוברים במסורת ישראל שאותם קיבל משה רבנו מהבורא בהר סיני.

אחד מהכללים האלה הוא שבתי התפילין יהיו מבהמה כשרה לאכילה.

בעבר יצרו תפילין מעור כבש, אולם זה עור פגיע ורגיש. היתרון שלו הוא בגמישותו. כך היה ניתן לעבד אותו בצורה ידנית. כיום רוב ה'בתים' מיוצרים מבשר 'בהמה  גסה', כדוגמת שוורים, כדי שיהיו עמידים לאורך שנים, ובעבודה מורכבת ומאומצת יוצרים את תבנית ה'בית'. כמובן שעבודה מאומצת זו מייקרת גם היא את עלות התפילין.

רצועת העור הנבחרת ל'בית' נלקחת מצוואר הבהמה, ומושרית עשרה ימים בחבית סיד. הסיד משמש מאז ומקדם לעיבוד עורות.
מנקים את העור מן הבשר והשומן שמעליו. לאחר מכן נשטפים נתחי העור ונחתכים בצורת האות T. מדוע בוחרים בעור הצוואר?
משום שעור הבטן דק מדיי. ממנו מייצרים את רצועות התפילין.

"יום אחד נכנס לכאן קיבוצניק לשעבר", נזכר בעל מפעל בתי תפילין, ובת־צחוק עולה על פניו. "הוא התעניין בתהליך הייצור, ושאל כמה עולה תפילין, אחרי ששמע הסבר מפורט, אמר: 'בתחילה חשבתי לבקש הנחה, אולם עכשיו העפתי את המחשבה ממוחי'"…

הלאה לשלב הבא.
כעת אפשר להתחיל לצקת את צורת התפילין בפיסת העור. למעשה מדובר ברדיד אלסטי, שכעת עלינו להפוך אותו לבית לתפילין. בית התפילין של ראש הוא קופסה המחולקת לארבעה בתים נפרדים זה מזה. בעזרת המכשור מפעילים לחץ רב, ארבעה חללים לאורך רצועת העור. אלו יהיו ה'טוטפות' — חדרי האחסון של פרשיות התפילין. גם התהליך הזה מתבצע בשלבים.

הפעם הראשונה נעשית כאשר העור רטוב, ואחר־כך כשהתייבש ונעשה חזק יותר. הייבוש נעשֶה בדרך טבעית, ללא האצת התהליך באמצעי חימום שונים. ה'בתים' מתייבשים להם זמן רב, ואחר־כך שבים ומפעילים עליהם לחץ כדי ליצור תבנית מרובעת. כעת, בין השקעים נוצר מרחק של חמישה סנטימטרים, ובסוף התהליך תתקבלנה מחיצות דקות במיוחד בין תא לתא. זכרו: נקב במחיצות = תפילין פסולות.

בשלב הבא מוכנסות פיסות ברזל שטוחות אל ארבעת החללים. זו למעשה מעין תבנית שלתוכה יוצקים את העור, ובעזרת הלחץ מתקבלת הצורה המרובעת של בית התפילין. אין  'שטנץ' אחיד, כל בית תפילין הוא בעל מידה שונה. צריך לדייק היטב ביצירת התבנית המדויקת, ברמת חלקי המילימטרים. סטייה קלה, ובמחיצות או בדופן ה'בית' עלול להיווצר חור וה'בית' ייפסל. בבית התפילין של יד, לעומת זה, המלאכה קלה יותר. כאן אין ארבעה תאים אלא תא אחד גדול.

כדי לקבל מידות מדויקות ושוות נעזרים מכשיר מדידה מדויק. שוב ושוב עוברים בתי התפילין את מסכת הלחצים כדי ליצור מהם 'בית' בעל ריבוע גאומטרי מושלם. בתפילין יש שלושה חלקים,  תיתורא, מעברתא וקציצה.

התיתורא היא בסיס התפילין, זה שמונח על הזרוע ועל הראש. מעליה, במרכז, מונחת ה'קציצה' — התא המרכזי של ה'בית' ובו הפרשיות. ה'מעברתא' היא החלק האחורי של ה'בית', מין תעלה שבתוכה עוברת הרצועה. זה פירוש המילה 'מעברתא' — מעבר, גשר. טעויות הרסניות כל השלבים דורשים זהירות, דייקנות ואמנות.

אין חכמות. המכבש אכזרי — הוא מפעיל לחץ בעָצמה של 20 טון, וכל טעות עלולה להיות קטסטרופלית. בעבר לא נזקקו למכבשים, משום שעבדו עם עור של בהמה 'דקה', אולם כאשר התפילין שלנו, מעור 'גסה', יוצאות כשרות, הן תחזקנה מעמד שנים רבות מאוד.

בצדי תפילין של ראש יוצרים את האות ש. האות ש פותחת את שם השם המורכב מאותיות ש־ד־י. לא ניתן להדביק את האות מפיסת עור נפרדת, האות ש צריכה לבוא מגוף הבית עצמו, ויש להבליטה מתוכו. זו מלאכה מורכבת מאוד.

יש שיטה מיוחדת לדחוק את העור ולגרום לאות לצאת החוצה, בדומה לכתיבה.

בטרם נמקם את גווילי הקלף ונשחיל אותם לתאים המיוחדים, יש להדביק את קצוות העור אל בסיס הבית כדי שלא יבלטו ממנו. בליטות עור אלו נמצאות בחלק התחתון של הבית, בשולי התאים. גם מלאכת ההדבקה דורשת מיומנות רבה.

עוד 'הלכה למשה מסיני' היא הצורה המרובעת של התפילין. אין תפילין אלכסוניות, עגולות או משולשות.

למה שחור?
כעת מגיע תורן של הפרשיות להיכנס אחר כבוד לביתן הקבוע.
את הפרשיות כותב סופר סת"ם, אמן קליגרפי מיוחד הבקי ברזי המקצוע. עליו לכתוב את הפרשיות לפי סדר מיוחד, ויש להקפיד לשבצן במקומן המדויק. את הפרשיות כורכים בקלף וקושרים בשערות זנב עגל. כן, גם זה צריך להיות מן החי.

בשלב הבא סוגרים את הבית ותופרים אותו. חוטי התפירה עשויים מגיד חזק של בהמה טהורה.

כעת הגענו לשלב צביעת הבית בצבע השחור. מעיקר הדין אין הכרח שבתי התפילין יהיו שחורים, וזה בניגוד לרצועות שחייבות להיות שחורות. הבתים יכולים להיות בכל צבע.

ובכן, מדוע נבחר הצבע השחור?
משום שחז"ל קבעו כי זה הצבע הנאה ביותר, ועל כך נאמר 'זה א־לי ואנווהו', שהמצוות ותשמישיהן יהיו נאים. הצביעה ממושכת. יש לחזור ולצבוע את הבית שוב ושוב כדי שיתקבל צבע שחור אחיד. צובעים, מניחים לצבע להיספג בעור, ואז משייפים ושוב צובעים.

כעת מכניסים את רצועות התפילין לתוך ה'מעברתא'. הרצועות גם הן עשויות מעור בהמה כשרה, וחובה, כך נמסר למשה רבנו בהר סיני, שהן תיצבענה בצבע שחור. מהדקים את הרצועות אל הבתים באמצעות קשרים מיוחדים, שגם צורתם היא מסורת ממשה רבנו.

אין ספק, הנחת התפילין מחר בבוקר תהיה בעלת משמעות עמוקה הרבה יותר.