איך קובעים מזוזה - המדריך השלם

מצוות מזוזה בתורה
מצווה מן התורה לקבוע מזוזה על הפתחים. בשתי פרשיות שונות בתורה נאמר "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ": בפרשת "שמע ישראל" ובפרשת "והיה אם שמוע". ובתורה שבעל פה מוסבר שמצוות מזוזה היא לכתוב את שתי הפרשיות הללו, שבהן נאמרו הפסוקים, ולקבוע אותן על מזוזת הפתח. בפסוקים לא מפורש כיצד מבצעים את המצווה בפועל – איך עושים את המזוזה וכיצד והיכן קובעים אותה. הפרטים וההלכות של המצווה, נמסרו בעל פה למשה רבינו (מה שנקרא בשפה התורנית "הלכה למשה מסיני").

טעם המצווה וחשיבותה
מצוות מזוזה משמשת תזכורת תמידית לאדם, שבכל פעם שנכנס ויוצא מביתו ייזכר באמונה בקדוש ברוך הוא ובאהבתו, כפי שמתואר בפסוקים הכתובים במזוזה, וזה יגרום לו לחדול מלשקוע בהבלי העולם הזה, להתחבר לאמת וללכת בדרך התורה והמצוות. על כן, כשאדם נכנס ויוצא מביתו יניח את ידו על המזוזה, וכך ייזכר ביחוד השם ואהבתו. ויש נוהגים לנשק את המזוזה.

סגולת המזוזה
המזוזה הקבועה בפתח הבית שומרת על הבית ועל יושביו, גם כשהם שוהים מחוץ לבית. מי שמקפיד לקיים את מצוות מזוזה זוכה לאריכות ימים, כמו שנאמר בתורה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, למען ירבו ימיכם וימי בניכם". ויש לכך גם צד שלילי, שבעוון אי-קיום מצוות מזוזה, הבנים והבנות עלולים למות כשהם קטנים.

כשרות המזוזה ובדיקתה
תהליך הייצור והכתיבה של המזוזה כהלכתה כרוך בהלכות ודינים רבים. אם לא מייצרים את המזוזה לפי כל הכללים וההלכות, היא עלולה להיות פסולה, ולא כל אחד יכול להבחין בכך. ומי שקובע מזוזה פסולה איננו מקיים את המצווה, ולכן חשוב לשים לב ולדעת שהמזוזה כשרה. חלק מהדברים שעלולים לפסול את המזוזה אפשר לבדוק ולגלות גם אחרי עשיית המזוזה. למשל: נכונות הכתב ושלמות האותיות. את הדברים האלו אפשר לברר בבדיקה אצל בודק ומגיה מוסמך או במכון סת"ם מוכר. אולם יש פסולים שקשה מאד, ואף בלתי אפשרי, לגלות אותם. למשל: האם הסופר היה בגיר, האם האותיות נכתבו בסדר הנכון, האם המזוזה יוצרו לשם מצווה, ועוד. בכל אלה אנחנו סומכים על אנשי המקצוע, ולכן עלינו לברר ולוודא שהם מקצוענים, בקיאים בהלכות הרלוונטיות ויראי שמים שאינם מקלים ראש בהלכה, חלילה. בעניין זה אין להיגרר אחרי שמועות לא בדוקות אלא לברר ולהסתמך רק על רבנים שמתמצאים בתחום הסת"ם. ישנם אף כאלה המתחזים בשם חב"ד ומוכרים מזוזות שאינן כשרות כלל. שימו לב לפני הרכישה שאכן מדובר בבית חב"ד רשום ומוכר.

רכישת מזוזה
בעוונותינו הרבים מופצות בשוק מזוזות פסולות, ורבים נכשלים בכך בגלל מחירן הזול. על כן, כאשר רוכשים מזוזות יש לוודא שהמוכר ירא שמים ונאמן, שיודע מי ייצר את המזוזה ומי כתב את הפרשיות, ויכול להעיד שהם מקצוענים ויראי שמים. דבר נכון לכל אחד להדר במצוות מזוזה ולקבוע מזוזה מהודרת, איכותית ויפה, כדי להתנאות לפי השם במצוות.

קביעת מזוזה מחדש
מזוזה שנשלחה לבדיקה ולא חזרה באותו יום אלא ממחרת ואילך, צריך לברך כשקובעים אותה מחדש, כי לאחר הפסק ארוך כזה זהו לא המשך של המצווה הקודמת. ולפי כל הדעות, אם המזוזה נמצאה פסולה בבדיקה וקובעים מזוזה אחרת במקומה, זו מצווה חדשה וצריך לברך עליה, גם אם עושים זאת באותו יום שבו הוסרה המזוזה.

על מי החיוב במזוזה
חובת קביעת המזוזה מוטלת על בעלי הבית, כמו שנאמר "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ". מי שנכנס לגור בבית חדש צריך לקבוע מזוזות מיד אחרי המעבר לדירה ולא לדחות את קביעת המזוזות למסיבת חנוכת הבית.

שוכר ומוכר דירה
מי ששוכר בית למגורי קבע, חובת קביעת המזוזות מוטלת עליו ולא על המשכיר, משום שהוא זה שמתגורר כעת בבית.


המקומות והפתחים החייבים במזוזה

המקומות והחדרים החייבים
בפסוק נאמר "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ", ומכאן אנו לומדים את הכלל ההלכתי הבא: כל מקום שמוגדר כבית, הפתח שלו חייב במזוזה, אבל יש כמה פרטים וקריטריונים שקובעים אילו חדרים חייבים במזוזה:

מגורים התנאי לחיוב במזוזה הוא שהמקום יהיה עשוי למגורי אדם, כי בלשון התורה כל מקום שנועד למגורי אדם נקרא "בית" . מאחר שכל מקום שנועד למגורי אדם נחשב ל"בית", דירה שיש בה כמה חדרים – כל החדרים חייבים במזוזה, ולא רק פתח הכניסה הראשי של הבית . גם מרפסת חייבת במזוזה, מפני שגם היא אחת מחדרי הבית. אך לא כל חדר מגורים נקרא בית, ויש בכך כמה תנאים:

דירת כבוד התנאי הראשון הוא שהשימוש במקום יהיה מכובד. ולכן, חדר שאינו עשוי לשימוש מכובד, כגון: שירותים, אמבטיה, חדר אשפה וכדומה – פטור ממזוזה.
דירת קבע התנאי השני הוא שהמקום יהיה מבנה קבע ולא זמני. ולכן, סוכה של חג הסוכות פטורה ממזוזה . וכן כל מבנה שמעמידים רק לכמה ימים ואחר כך מפרקים אותו, או שהוא עומד דרך קבע אך משתמשים בו רק באופן זמני, כגון ביתן שמשמש ליריד עונתי או קונטיינר שעומד במקום לזמן קצוב, פטור ממזוזה.
שטח החדר התנאי השלישי הוא ששטח החדר לא יהיה קטן מדי. המידות המינימליות של החדר שמחייבות במזוזה הן ארבע אמות על ארבע אמות לפחות. במידות של ימינו: 1.92 מטר על 1.92 מטר.

מקום וגובה קביעת המזוזה

מקום המזוזה
את המזוזה קובעים על המשקוף שבימין הכניסה. כך דרשו חכמים את הפסוק "עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ", שיש כאן משמעות של "ביאתך", כלומר: שאת המזוזה צריך לקבוע בצד שבו 'באים' אל הבית. ומכיוון שבדרך כלל אדם מתחיל לפסוע ברגל ימין, ימין הכניסה נחשב צד הביאה לבית. בנוסף לכך, בפסוק "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" יש רמז לכך שאת המזוזה, ששומרת ומגינה, צריך לקבוע בצד ימין. חשוב מאד להקפיד על קביעת המזוזה בצד הנכון, כי אם קובעים את המזוזה במשקוף השמאלי לא מקיימים את המצווה, וצריך להסיר אותה ולקבוע אותה מחדש בימין.

קביעת כיוון הכניסה
למעשה, כל פתח משמש לשני כיוונים, גם לכניסה וגם ליציאה, ולכן בכל פתח לגופו צריך להבחין ולקבוע מה כיוון הכניסה בו, ולפי זה לדעת מה הוא המשקוף הימני מצד הכניסה. כעת נלמד את הכללים בנושא, מהפשוט למורכב, בהדרגה.

כניסה ראשית כשמדובר על פתח כניסה ראשי, למשל: כניסה ראשית מהחצר לבית או מהרחוב לחצר, ברור שכיוון הכניסה הוא מהחוץ פנימה, ועל כן יש לקבוע את המזוזה בימין.


חדר פנימי אבל בפתח שבין שני חדרים קשה יותר לקבוע מה כיוון הכניסה. ולכן: אם אחד החדרים הוא חדר פנימי ואין לו פתח כניסה אחר, וכן אם יש לו פתח כניסה נוסף אבל בדרך כלל הכניסה אליו היא דרך החדר החיצוני (למשל: חדר שנכנסים אליו ממסדרון) – מובן שהשימוש בפתח הוא בעיקר ככניסה אל החדר הפנימי ולא ממנו, ועל כן קובעים את המזוזה בימין הכניסה לחדר הפנימי.


דוגמא לחדר פנימי שקביעת המזוזה בו תהיה בימין הנכנס


חדר שימושי יותר ואם שני החדרים שווים בשימוש שלהם (למשל: פתח בין סלון למטבח), נקבעת הגדרת הכניסה לפי היכר ציר, כלומר: הפתח נחשב כפתח כניסה אל החדר שהדלת נפתחת לתוכו, כפי הנראה ממיקום צירי הדלת. בדלת הזזה שנפתחת לתוך חדר, "היכר ציר" של הדלת הולך אחרי החדר שאליו היא נפתחת.


דוגמא לחדר מפריד בין סלון למטבח שאין איך לקבוע מהו החדר העיקרי שממנו נכנסים אליו שאז קביעת המזוזה היא ע"פ 'היכר ציר' כלומר כיוון פתיחת הדלת כמו באיור זה


גובה מזוזה
את המזוזה צריך לקבוע בתוך תחום השליש העליון של גובה הפתח. כלומר: קצה המזוזה התחתון לא יהיה נמוך מקו השליש העליון של גובה הפתח. הסיבה לכך היא שמי שנכנס בפתח יראה את המזוזה בגובה העיניים. אם שמים את המזוזה נמוך מהגובה האמור, לא מקיימים בכך את המצווה – אלא אם כן מדובר במשקוף גבוה מאד. אך גם במקרה כזה, לכתחילה צריך לקבוע את המזוזה בשליש העליון של גובה הפתח, ובכל מקרה יש להותיר רווח פנוי של 8 ס"מ לפחות בין הפתח לבין המשקוף העילי .

קביעת מזוזה בשליש העליון של המשקוף


ברכה לקביעת מזוזה

איך שמים מזוזה
יריעת הקלף שעליה כתובות הפרשיות היא בעצם המזוזה עצמה. את המזוזה גוללים בעדינות מהסוף להתחלה, כך שכאשר יפתחו אותה יקראו את הכתוב בה לפי הסדר מתחילה לסוף.


גלילת המזוזה מהסוף להתחלה


לאחר הגלילה מכניסים את המזוזה לתוך בית המזוזה כדי שלא תתקלקל. גם כאן, צריך לכוון את המזוזה בתוך הבית בצורה ישרה ולא הפוכה, לפי כיוון הכתב. וכן, צריך להקפיד על כך שהמזוזה תעמוד בתוך הבית בצורה כזו שמי שמביט עליה יראה מולו את קצה היריעה שממנו מתחילים לקרוא את הפרשיות ושלא תתגלגל בפנים. ראוי להשתמש בבית מזוזה נאה, לכבוד המזוזה והידור המצווה.



זהו כיוון הכנסת המזוזה לתוך בית המזוזה


זווית הקביעה
ישנה מחלוקת ביחס לזווית הנכונה לקביעת המזוזה: יש אומרים שאת המזוזה צריך לקבוע במאונך, במקביל למשקוף הצד של הפתח, ויש אומרים שכבוד המזוזה הוא דווקא לקבוע אותה במאוזן. למעשה, יש בכך הבדל בין האשכנזים לספרדים: הספרדים קובעים את המזוזה במאונך, והאשכנזים קובעים את המזוזה באלכסון, כשראשה העליון נוטה לכיוון פנים הפתח, כי הצורה הזו כשרה לפי שתי השיטות. אם המשקוף אינו רחב מספיק, קובעים את המזוזה במאונך.


זווית המזוזה באלכסון



הברכה
כל גבר או אישה שהגיעו לגיל מצווה יכולים לקבוע את המזוזה, אבל אין לתת לילדים לפני בר מצווה או בת מצווה לקבוע את המזוזה. הכלל בכל המצוות הוא שברכת המצווה נאמרת לפני קיום המצווה, בסמיכות אליה (מה שנקרא בשפת ההלכה "עובר לעשייתן") . לכן, מניחים את המזוזה במקום שבו היא אמורה להיקבע, מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִיוָנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה

ומיד לאחר מכן קובעים אותה.
כשבעל הבית נותן לאדם אחר לקבוע את המזוזה, מי שקובע את המזוזה הוא שמברך.

קביעת כמה מזוזות
אם קובעים כמה מזוזות בהזדמנות אחת, מברכים רק בקביעת המזוזה הראשונה . ויש להיזהר לא לדבר עד שמסיימים את קביעת כל המזוזות. מקום או פתח שחייב במזוזה בסָפֵק, קובעים בו מזוזה בלי ברכה, כי בכל מקום שיש ספק הלכתי בדיני ברכות מקלים. ואם באותה הזדמנות קובעים מזוזה גם בפתח שמחויב במזוזה באופן ודאי, קובעים מזוזה קודם כל בפתח החייב ודאית, בברכה, ומתכוונים לכלול בברכה גם את הפתח שחייב רק מספק.

איך קובעים מזוזה בחדרים ללא משקופים?

למרות שציווי התורה "וכתבתם על מזוזות ביתך" משמעו קביעה דווקא במקומות שיש בהם מזוזה=דופן/משקוף בכל זאת קיימים אופנים נוספים לצורות פתח המחוייבות בברכה, גם אם אין להן משקופים: כאשר כתלי החדר עצמו בולטים ויוצרים פתח כניסה ייעודי לחדר, אזי גם אם אין לו משקופים בולטים – חייב בקביעת מזוזה אך יש מחלוקת האם יש צורך בברכה להתקנת מזוזה.

לפניכם מספר דוגמאות בהן אין משקופים אלא רק צורת הפתח. בפתחים בהם לא ברור איך שמים מזוזה מומלץ לפנות לרב מורה הוראה ולברר מה דינו של פתח זה והאם יש צורך בברכה להנחת מזוזה.

 

איך לקבוע מזוזה ללא משקופים
איך שמים מזוזה בחדר ללא משקוף

תו פיקוח חב"ד

מעוניינים בפרטים נוספים בנושא תו פיקוח חב"ד?

פנו אלינו ונשתדל לשוב אליכם תורך 24 שעות.

© כל הזכויות שמורות

אין להעתיק ולשכפל כל תוכן הקיים באתר