למה מניחים תפילין

הציווי על הנחת תפילין מופיע בתורה כמה פעמים "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (ספר דברים פרק ו פסוק ח). ע"פ כללי ההלכה כל בן זכר החל מגיל 13 מחוייב במצוות הנחת תפילין מדי יום. בארץ ישראל נוהגים רבים לקיים טקס בר מצווה בכותל, אך יש לדעת שזוהי רק התחלה סמלית להנחת תפילין למשך כל החיים. אופן הנחת התפילין, צורתן ותכולתן עוברת במסורת בקהילות ישראל מאב לבן. במשך דורות נשמרו התפילין בצורתן המקורית בכל תפוצות ישראל. קיימים אמנם מנהגים שונים בגודלן של התפילין או בצורת הקשירה על היד, אך הבסיס זהה. ולמותר לציין שכולן כשירות להנחה. התפילין הן מעין 'בתים' עשויים מעור של בהמה המותרת באכילה ובתוכן נמצאים גווילי קלף, עליהם נכתבות פרשיות התפילין . הפרשיות הן: "קדש לי כל בכור" - ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'-י'. "והיה כי יביאך" - ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א-ט"ז. "שמע ישראל" - ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'-ט'. "והיה אם שמוע" - ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג-כ"א. ב'תפילין של ראש' מונחת כל פרשה בתא נפרד כמו באיור זה:

איור המדגים תפילין של ראש, בה כל פרשיה בתא נפרד

וב'תפילין של יד' נכתבות כל הפרשות על קלף אחד מגולל המונח בתוך התפילין כבאיור זה:

איור המדגים תפילין של יד, בה כל פרשיות כתובת על קלף אחד מגולגל
"הלכה למשה מסיני" היא ש'בתי התפילין' יהיו שחורים לגמרי וכך גם רצועות התפילין.

השימוש בתפילין

את התפילין מניחים על הראש וכורכים על היד באמצעות רצועות עור, כאשר מיקומן של ה'תפילין של ראש' הוא על קצה הקרקפת הקדמי מעל המצח, בין העיניים, ומיקומן של ה'תפילין של יד' הוא על שריר היד השמאלית כנגד הלב. (שמאליים, המשתמשים בעיקר ביד שמאל, מניחים את התפילין דווקא על יד ימין – היד 'החלשה'). הרעיון של התפילין כפי שמוסבר בספרים הוא לשעבד את כוחותיו של האדם, את המוח והלב, סביב הרעיונות הכתובים בפרשיות התפילין. פרשיות התפילין עוסקות ביציאת מצרים, בה נהיינו לעם של עבדי הא-ל, באמונה באחדותו של הא-ל ובכך שהוא ממלא את כל ההוויה המוכרת לנו.